פיתוח והעצמת איש החינוך- דרכים להתמודדות עם שחיקה 

"...עייפה נפשי ממסע לא דרך במדבר חיים הגדול." (רחל)

מקצוע ההוראה הוא אחד המקצועות, המאתגרים, התובעניים והשוחקים ביותר בשוק העבודה. המפגש הבלתי נמנע: מורה - כיתה, מציב עבור המורה, שפע אתגרים נפשיים: עמידה במשימות ההוראה ומשימות חינוכיות, שמירה על המסגרת הכיתתית, התמודדות עם ציפיות אישיות וציפיות המערכת,
וכל אלה תוך מעורבות רגשית.

לנוכח דרישות התפקיד ולנוכח פוטנציאל השחיקה הרב במקצוע, עבור המורה, טיפוח הכושר הנפשי והעצמה אישית, הינו כורח מציאות של ממש.
בטרם נברר את מהותו וסגולותיו של הכושר הנפשי, אדגיש כי לתופעת השחיקה שלוש סיבות עיקריות: מצב גופני ירוד, העדר משמעות ומתח נפשי.
בראי הרפואה הסינית, משתקף המצב הגופני בזה הנפשי ולהפך. כך, התשת הגוף לאורך זמן בעבודה מאומצת, עלולה לגרום לעייפות הנפש. כך, אכילת מזון לא בריא לאורך זמן, עלולה לפגוע בתקינות פעילותה של מערכת העיכול, לירידה ביכולות כגון זיכרון וריכוז, ובהמשך גם לתחושת שחיקה.

המשמעות, קבע הפסיכיאטר ויקטור פרנקל, היא הכוח המניע מאחרי רוב פעולותינו. כל עוד נחוש כי יש משמעות למעשנו - נתמיד בהם, אם תחדל, עלולה להופיע תחושת השחיקה.
המשמעות יכולה לשמש הסבר מצוין ליכולתו המופלאה של האדם לשרוד משברים וסביבות עבודה תובעניות ושוחקות, אך כפי שכתבה דליה רביקוביץ? בשיר "גאווה": "גם סלעים נשברים..."
כלומר, המשמעות היא לעולם לא תעודת ביטוח לעייפות הנפש, ורצוי, בצידה, לרכוש כלים נוספים להתמודדות עם אתגרי החיים.

מתח נפשי מהווה אף הוא נדבך מרכזי בתחושת השחיקה.
מקורו של המתח הנפשי בצורך הפנימי הקיים בנו לשמור כל העת על רצף ה"הנאה". כלומר, לשמור על רצף בתחושה גופנית נעימה, תחושת וודאות ותחושת שליטה. צורך פנימי זה, שהוא למעשה מצב של דריכות מתמדת כלפי כל גורם המזוהה כמאיים על רצף ה"הנאה", בא לידי ביטוי בתגובותינו השונות: קוצר רוח, כעס, טינה, קנאה, שנאה, זעם, ספק, דאגנות, פחד, חרדה, עצלות...
דריכות מתמדת זו, המלווה כל העת בתגובות נפשיות סוערות, עלולה לאורך זמן לשחוק את החוסן הנפשי ולגרום לתחושת שחיקה.

מהו אם כן כושר נפשי?
לכל אחד ואחת מאיתנו נתונות שלוש יכולות: סבלנות, ריכוז ורגיעה, אך במידה ובאיזון שונים. טיפוח שלושת היכולות ויצירת איזון בינן ובין עצמן הוא הלכה למעשה טיפוח כושרנו הנפשי.
כשם שטיפוח כושרנו הגופני מסייע בידנו להתמודדות עם גרף מאמצים גופניים הולך וגדל לאורך זמן, מסייע בידנו כושרנו הנפשי להתמודד עם שפע האתגרים הנפשיים שמציבה בפנינו המציאות: תחושות גופניות לא נעימות, מצבי אי ודאות ומצבי חוסר שליטה.

טיפוח כושר נפשי נעשה בשני אופנים המשלימים זה את זה:
האחד, תרגול אישי. והשני,הדהוד התובנות הנרכשות תוך כדי התרגול לחיי היומיום.
שיטות התרגול המסייעות בטיפוח הכושר הנפשי רבות, ומין המפרסמות שבהן: יוגה, טאי צ?י, צ?י קונג, ומדיטציה.

את העיקרון העומד מאחרי שיטות התרגול, ניתן לתאר בביטוי הבראשיתי: "עזר כנגדו".
עזר כנגדו משמע, הפיכת כל גורם או חוויה הגורמים לנו התנגדות, למראה המשקפת את התנהגותנו.
בשגרת היום ניתן להשתמש בעקרון "עזר כנגדו" אם נלמד להפוך את סביבת עבודתנו לעזר ולא לשדה קרב: יהיה זה תלמיד המפריע למהלכו התקין של השיעור, המנהל שמפעיל עלינו לחץ, חוסר וודאות אותה אנו חשים במהלך עבודתנו או תחושת חוסר חשק המתעוררת בנו לפני תחילת השיעור.
כאשר נראה בכל אלו, "עזר כנגדנו", נהפכם באחת, מבעיה לפתרון.
כך גם נלמד בהדרגה כיצד להיפתח, לקבל ולהשלים עם נוכחותם, ויחד עם זאת להישאר מרוכזים ורגועים.

אלו המשכילים לטפח את כושרם הנפשי משולים ללוחמי שוורים.
חישבו על כך, כיצד מסוגל לוחם שוורים צנום, לנצח שור עצבני ובריא גוף?
בפשטות, הוא מאפשר לשור להמשיך את שתף תנועתו!
אם יתייצב מולו וינסה להתנגד לו בגופו, יזכה בנחת קרניו.
אם יאפשר לו להמשיך בריצתו, יוכל בהדרגה להתישו ולגבור עליו.
מציאות חיינו משולה לשור.
אם נתנגד לתנועתה ולחוקיה, נשחק תחת רגליה.
אך אם נלמד כיצד להתייצב מולה, סבלניים, מרוכזים ורגועים - או במילים אחרות, אם נמצא את לוחם השוורים שבנו, נוכל להפכה ל"עזר כנגדנו", להימנע מפגעיה ולאמצה ככלי לצמיחה והתפתחות.

ערן גולדשטיין
מנחה סדדנאות להתמודדות עם שחיקה.
הסדנאות התקיימו במסגרות רבות בינהן:
רשת אנקורי
צוות הוראה בתי ספר לאחיות
אוניברסיטת תל אביב
אל על